התכונות שאיתם נולדתי

בכל אדם מצויים כל הרצונות שבעולם ובזה כולנו שווים , ההבדל בינינו מתבטא באותם רצונות בכל אחד ואחד שגדלים יותר מאשר אצל אחרים ואיך זה קורה ? בגישתו של האדם לחיים , צורת הביטוי שלו , וכיצד יממש את עצמו באיזה שטח , על ידי איזו שיטה , באילו אמצעים , למה ישאף להגיע ובעזרת אילו סוגי יחסים עם הסביבה .

הבחירה החופשית היחידה בסופו של דבר נקבעת על ידי החברה שבה האדם נמצא ! שכן אדם בונה סביב עצמו השפעה חיצונית כלשהי על ידי מורה דרך , ספרים , חברים , שיוצרים עבורו כיוון ההתפתחות כפי שמסובר בהרחבה באתר http://laitman.net/ .

יוצא שהסביבה בוחרת מתוך סך כל הרצונות , התכונות , והיכולות שבאדם את אותם דברים מסוימים שאותם היא מבליטה , מגדלת , מטפחת ומפתחת . ועם זה חי האדם וזה מה שקובע את כיוון התפתחותו לצד אחד או לצד אחר , הכול תלוי בהתכללות התכונות העיקריות , הטבעיות , שזהות אצל כולם , כלומר באיזו צורה וגובה תתפתח כל תכונה באדם .

החברה הרגילה קובעת לאדם באילו רצונות ישתמש יותר ובאילו רצונות ישתמש פחות , ואילו רצונות יגדיל וישתמש בהם לטובת הזולת ובזה הוא מתחיל להיות דומה לטבע הסובב אותנו .

לא קיבלנו מהטבע שום תכונה רעה או טובה שיכולה או להיטיב אתנו או להזיק לנו כל העניין הוא שעלינו פשוט לדעת לאיזה כיוון אנו מכוונים את המעשה שאותו עלינו לבצע זאת אומרת , טרם ביצוע הפעולה עליי לעשות חשבון בראש לאיזו מטרה אני כרגע הולך לבצע את הפעולה .

הטבע שנולדנו בו הוא טבע אגואיסטי כלומר כל הרצונות שקיימים בי הם רצונות אגואיסטיים שהכוונה שלהם רק ליהנות את עצמי בלבד , העניין הוא שאני רץ כול הזמן אחרי הזנב כדי למלא עצמי שוב ושוב סוג של לופ שאי אפשר לצאת ממנו עד יום מותי , ולכן אם רצוננו לצאת מהלופ הזה שסוגר עלינו מכול הצדדים עלינו פשוט לשנות כיוון כלומר מרצונות לעצמי בלבד , לרצונות מחוצה לעצמי שזה נקרא זולת , וזה פתח יציאה מהכלא שאנו חיים בו ונקרא אגואיזם .