חרדה או התקף חרדה?

"החרדה מדליקה לך נורה אדומה"

שמעתי את הרב זמיר כהן אומר שמי שיש לו פחד וחרדות זה בגלל שאין לו ביטחון והוא מפחד שלא יהיה לו כל מה שהוא רוצה. אז מה באמת צריך לרצות? אולי מי שרוצה את הדבר הנכון לא יהיה בפחד ובחרדות? לפי מה ששמעתי מחכמת הקבלה, לצדיקים האמיתיים, מקובלים יש גם חרדות. חרדה שהם יעשו את המקסימום הנכון לתועלת הבריאה. אז אולי חרדה זה בכלל דבר טוב, הרי זה מנגנון שקיים בטבע?

בדרך כלל , שמדברים על חרדה זה עולה בהקשר של התקפי חרדה ושימוש בתרופות. אלה הם כנראה מצבים שבאמת יש להתערב ולעזור, למרות שאני חושב שגם התקף חרדה חמור הוא מנגנון טבעי ועדיף כמה שפחות להתערב, אבל כמובן, אם אין ברירה, עדיף להתערב. אני למשל לא רואה את עצמי כחרדתית במיוחד, לפעמים או יותר נכון בדרך כלל, פחד וחרדה מוציאה ממני יותר. אני חושבת שחרדה זה מנגנון מאוד חשוב במוח האנושי. החרדה מדליקה לך נורה אדומה, לפעמים יותר, ומשאירה אותה דולקת באור בוהק ומהבהב, היא נותנת חשיבות רבה לנושא החרדה, ובכך עוזרת לך להתמקד בעיקר בו.

עכשיו בואו נדבר על חרדות בהקשר של התקפי חרדה. פה באמת יש משהו במנגנון שכביכול לא עובד. בהתקף חרדה הגוף משתתק ולא מצליח לעשות כלום, כביכול הגוף או המוח בוגדים בנו. כנראה שגם לזה יש בטח הסבר, כמו עדיף לא לעשות כלום כרגע, (שב ואל תעשה-עדיף). אולי מדובר במשהו עמוק יותר שטרם עלה על פני השטח. בכל מקרה ליבי עם מי שסובל מחרדות והתקפי חרדה, ואני חושבת שדרך טובה מאוד לטפל בהם היא דרך רגשית, אנושית, באמצעות שיחות, התקרבות אמיתית בן בני אדם, אהבה אמיתית, דאגה אמיתית לזולת, איש לחברו. כך נוכל לצמצם את שכיחות התופעה בעולם באלפי אחוזים וכמעט להעלימה לגמרי, זה כמו בעיות אחרות הקיימות היום בעולם בשכיחות גבוהה למשל בדידות או השמנה.