רמת ורבר

באופן מפתיע בתקופת הקורונה הסיכון הגבוה ביותר לחלות לא היה במרכז העיר אלא בקרית מטלון או בעמישב/ גני הדר/ גני תקווה. שכונת ורבר התחלקה בין סיכון נמוך לבינוני. נתון מעניין כשלוקחים בחשבון את האוכלוסיה המבוגרת יחסית. אפילו שכונות צעירות יותר כמו נווה גן או כפר גנים א היו בסיכון גבוה יותר. ייתכן וזה בשל הפארק הגדול בשכונה או מכיוון שהתושבים ממושמעים יותר. בכלל נראה שההתמודדות עם הקורונה היתה עוד שלב בשדרוג החיים המתמיד בשכונה בשנים האחרונות. אז נכון שאחרי הקורונה התושבים, לפחות בחלקה המערבי של השכונה קמו למציאות מורכבת של שיפוץ בית החולים בילינסון שגרמה לכך שכל חניוני האורחים הוסבו לחניוני עובדים וכל האורחים מחפשים חנייה בשכונה. אך בגדול אפשר לומר כי המגמה היא מגמה חיובית – לאחר הקמת הקניון הגדול והפארק הגדול והגשר המחבר אותם לשכונה ולאחר השיפוץ של השוק העירוני והנעתם של פרויקטי התחדשות עירונית בתוך השכונה ומעט ממזרח לה, אפשר לומר כי העתיד הטוב עוד לפניה.

בשנים הקרובות צפויה ההשלמה של בית החולים בילינסון במתכונתו המחודשת על שלל החניונים שבו, כמו גם של מתחם בסר סיטי שמהווה סוג של אי הייטקיסטי על זבוטינסקי בדומה למתחם עופר ליד מפעל דובק. התפתחות זו המגיעה יחד עם השלמת הרכבת הקלה צפויה לשדרג משמעותית את הסביבה הקרובה של השכונה. דיירים יוכלו לבחור האם ללכת רבע שעה לאחד ממקומות הבילוי והמסחר או לנסוע רבע שעה לעזריאלי. יתרה מזו – התפתחות צירי התחבורה המרכזיים מאפשרים לעירייה לקדם מתחמי פינוי בינוי עצומים ולעצב מחדש את השכונה בצורת קערה: כאשר בקצוות שלה ובסמיכות לצירי התנועה יוקמו מגדלים ובניינים גבוהים ואילו במרכז השכונה תישמר הבנייה הנמוכה יותר, יורחב הפארק ויבנו שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל מוצלים. אין הרבה שכונות בפתח תקווה שבליבן יש פארק ובסמיכותן יש קניון ופארק נוסף.

מי שזוכר את השנים של השכונה לפני גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר בוודאי שלא זיהה אותה לאחר אותו גל עלייה וכנראה שלא יזהה אותה לחלוטין לאחר ההתחדשות של השנים הקרובות. ספק אפילו אם התושבים הנוכחיים מבינים את עוצמת ואופי השינוי המתקרב אליהם. רוב האנשים רק חיים את חייהם ופחות ערים למגמות האזוריות.